רשלנות רפואית - כריתת מעי של פעוט 

הקטין דור אביעזר (שם בדוי) והוריו, הגישו תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד המרכז הרפואי קפלן שברחובות.

תחילת המקרה הייתה בשלהי שנת 1999, עת נולד דור. למרבה הצער, כבר כעבור שבועיים, עבר דור ניתוח בבית חולים קפלן בו נכרתו כל המעי הגס שלו וגם חלק מהמעי הדק שלו. כתוצאה מהניתוח נותר דור עם נכות צמיתה, הבא לידי ביטוי, בין היתר, בהזנה דרך גסטרוסטרום בתוספת להזנה רגילה ובהעדר שליטה על הסוגרים.

בתחילה הגיע הדיון לפני שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמצא כי אכן הייתה רשלנות רפואית בהתנהלות הצוות הרפואי, ושרשלנות רפואית זו היא שגרמה לנזקיו של דור. זאת, מאחר שהצוות הרפואי החליט לבצע ניתוח כריתה נרחב, מבלי שהייתה לפניו, לפני הניתוח ובמהלכו, אבחנה רפואית מפורטת וברורה על מחלתו של דור.

בית משפט השלום הבהיר, כי מאחר שכריתת המעי גרמה לדור לנזק ראייתי שלא מאפשר לו להוכיח שהמעי היה מחלים בטיפול שמרני ללא הניתוח, אך מנגד, החלק מהמעי שלא נכרת החלים, על כן יש מקום להעביר את נטל ההוכחה לכתפי בית החולים. בית המשפט הוסיף, כי בית החולים לא עמד בנטל להוכיח, כי אלמלא הכריתה היה דור מחלים בטיפול שמרני.

שקלול מצבו הרפואי של דור ונזקיו, הביא לכך שסכום הפיצויים שנפסק לטובת דור עמד על למעלה מ-2.1 מליון ש"ח.

על פסק הדין הגישו שני הצדדים ערעור. מחד, בית החולים ערער על עצם הקביעה כי הייתה רשלנות רפואית בהתנהלות הצוות הרפואי, וטען כי ההתנהלות עמדה בסטנדרטים הרפואיים המקובלים. לחילופין טען בית החולים, כי סכום הפיצויים שנפסק גבוה מידי, ואינו משקף את נזקיו של דור ואת אחריותו של בית החולים.

מנגד, דור והוריו טענו, כי הנכות התפקודית שנקבעה הייתה נמוכה מידי, וממילא הפיצוי שנפסק לא משקף את מלוא הנזקים שנגרמו לדור. כמו כן הם טענו, כי שכר הטרחה שנפסק לזכותם היה נמוך מידי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, ניגש לבחון את הסוגיה ואת טענות הצדדים, אך מראש הבהיר, כי לאור מעמדו כערכאה של ערעור, אין זה מתפקידו לשים עצמו במקום בית משפט השלום שהיה הערכאה הדיונית, אלא תפקידו מתמקד בעיקר בבחינה האם בפסק הדין נמצאו פגמים עובדתיים או משפטיים שאין להשלים עימם ויש לתקנן.

מכאן, עבר בית המשפט לבחון את השאלות העובדתיות והמשפטיות, ומצא כי בפסק הדין של בית משפט השלום לא נפל דופי. ביתר פירוט, אשרר בית המשפט את הקביעות בדבר רשלנות רפואית של בית החולים, בדבר הנזק הראייתי, ובדבר העברת נטל ההוכחה. בית המשפט חזר והבהיר, כי מאחר ודור לא היה מצוי בסכנת חיים ממשית, ואפילו החמרה במצבו לא הייתה, ממילא, לא הייתה הצדקה לבצע כריתה נרחבת של מעיו של דור מבלי להעמיק ולברר מהי מחלתו ומהי דרך הטיפול האופטימאלית במצבו.

גם טענותיהם של דור והוריו נדחו, כך שלמעשה השאיר בית המשפט את סכום הפיצויים על כנו.

לעיון בפסק הדין המלא - עא (ת"א) 15-09

אין לראות באמור תחליף לייעוץ משפטי